כאשר בני זוג מחליטים לפנות להליך של גירושין, אחד העניינים אשר בגינו יהיה עליהם להתדיין ביניהם, הנו נושא משמורת הילדים המשותפים.
בהתאם לחוק האפוטרופסות, במצב דברים בו בני זוג החליטו לפנות להליך של גירושין או פרידה, קיימת בפניהם האפשרות לקבוע בדרך של הסכמה, למי תהיה נתונה משמורת הילדים המשותפים.
על מנת שלהסכמה בענייני משמורת יהיה תוקף משפטי מחייב, יהיה על בני הזוג לאשר את אותו הסכם גירושין הכולל בתוכו הוראות בדבר משמורת הילדים במשותפים, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
בטרם בתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים יאשרו הסכם גירושין הכולל בתוכו הוראות בדבר משמורת הילדים המשותפים, יבחן הוא, האם הוראות אלו באמת משקפות את טובת הילד, שכן, טובת הילד הנו העיקרון המנחה את בתי המשפט ובתי הדין.
כמו כן, חוק האפוטרופסות אף מכיל בתוכו הוראות לפיהן יוצא אפוא כי, עד גיל 6, משמורת של ילד נתונה לאם. הוראה זו, למעשה, משקפת את חזקת הגיל הרך, לפיו, על ילד לשהות במחיצת אימו עד גיל 6, על מנת שהתפתחותו תהיה תקינה.
כמו כן, במידה ואמא נמצאת כלא כשירה לגדל את ילדיה, או אז, חלקת הגיל הרך מתבטלת ואב יכול לקבל את הילדים המשותפים למשמורתו (אפילו משמורת בלעדית).
כמו כן, במצב דברים בו שני ההורים נלחמים ביניהם בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים על משמורת הילדים המשותפים, ובתי המשפט ובתי הדין מתקשים להחליט למי תהא נתונה משמורת הילדים, הם שולחים את ההורים לבדיקה אשר נקראת בדיקת מסוגלות הורית.
בנוסף, חשוב לציין, כי בתביעת משמורת, בה מתקשים בתי המשפט להחליט למי תהא נתונה המשמורת, מתחשבים בתי המשפט אף ברצון הילדים, אך לרב לא לפני שהם הגיעו לגיל 13.
יודגש כי, כשם שניתן לפתוח בבתי המשפט הוראות בהסכמי גירושין, או הוראות בפסקי דין שנתנו בדבר מזונות הילדים, כך גם ניתן לפתוח הוראות בענייני משמורת הילדים המשותפים.
שכן, טובת הילדים היא מעל לכל, ועל כן, במקום בו יש מקום לפתוח נושא כזה או אחר, לרבות מזונות, משמורת, הסדרי ראייה וחינוך, הקשור בטובתם של הילדים, ניתן יהיה לעשות כן, באמצעות הגשת תביעה מתאימה לבתי המשפט.
***המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אילו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.
עורכת הדין שלומית סטרוגנו, מתמחה ומתמקצעת בתחום דיני המשפחה על כל רבדיו לרבות תחום גירושין, ירושות וצוואות. עוה"ד סטרוגנו הינה בעלת תואר ראשון L.L.B במשפטים, סיימה את התמחותה בבית משפט לענייני משפחה בחיפה וכן סיימה השתלמות בנושא דיני משפחה ודיני ירושה במכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין.